מקדם החיכוך שלו קטן במיוחד, רק 1/5 מזה של פוליאתילן, שהוא תכונה חשובה של משטחי פרפלואורופחמן. ומכיוון שהכוח הבין-מולקולרי של שרשרת הפלואור-פחמן נמוך מאוד, PTFE אינו דביק.
PTFE שומר על תפקוד מכאני טוב בטווח טמפרטורות רחב של -196~260 מעלות, ואחד המאפיינים של פולימר פרפלואורי-פחמן הוא שהוא אינו שביר בטמפרטורה נמוכה.
ל-PTFE יש צפיפות גבוהה, שהיא 2.14-2.20g/cm3, כמעט ללא ספיגת מים, ושיעור ספיגת המים בשיווי המשקל הוא פחות מ-0.01%.
PTFE הוא פולימר רך וחלש טיפוסי, כוח הכבידה ההדדי בין מקרומולקולות קטן, הקשיחות, הקשיות והחוזק קטנים, והוא יתעוות בלחץ ארוך טווח.
PTFE קל לזחול בעת טעון, והוא פלסטיק טיפוסי עם זרימה קרה. הזחילה של PTFE משתנה בהתאם ללחץ הלחיצה, הטמפרטורה והגבישות, כאשר טמפרטורות גבוהות יותר מגדילות את הזחילה. הגבישיות של PTFE היא בין 55% ל-80%, והזחילה לא יותר מ-2%; כאשר הגבישיות היא מתחת ל-55% ומעל ל-80%, משתנה הזחילה גדל במהירות.
המאפיינים המצוינים של PTFE מבחינת תפקוד מכאני הם שמקדם החיכוך קטן, בין {{0}}.01 ל-0.10, שהוא הקטן ביותר מבין החומרים הפלסטיים הקיימים ואפילו כל החומרים ההנדסיים.
גורם החיכוך של PTFE גדל עם עליית קצב ההחלקה, ונוטה להיות לא כאוטי כאשר המהירות הליניארית מגיעה ליותר מ-{{0}}.5-1.0m/s. יתרה מכך, מקדם החיכוך הסטטי קטן מגורם החיכוך הדינמי, וניתן להשתמש במאפיין זה בייצור מיסבים כדי להפחית את התנגדות ההתנעה שלו ולהפוך אותו ליציב מאוד מתחילתו לפעולה. מקדם החיכוך של PTFE יורד עם עליית העומס, ונוטה להיות קבוע כאשר העומס מגיע ליותר מ-0.8MPa. במהירויות ועומסים גבוהים, מקדם החיכוך של PTFE הוא פחות מ-0.01.
מטמפרטורה נמוכה במיוחד לנקודת ההיתוך של PTFE, מקדם החיכוך כמעט קבוע, ורק כאשר טמפרטורת פני השטח גבוהה מנקודת ההיתוך, מקדם החיכוך עולה בחדות. בגלל הכבידה הבין-מולקולרית הקטנה, ל-PTFE יש קשיות נמוכה והוא נלבש בקלות על ידי חומרים אחרים. עם זאת, כל עוד חספוס פני השטח של החומר השוחק מתאים, ניתן להפחית את כמות הבלאי של PTEF במידה מידתית.
